אשדוד האשורית

בתמונה: מבט כללי מהאוויר על החפירה, צילום: ג'מי קדושים, באדיבות רשות העתיקות

"בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן אַשְׁדּוֹדָה בִּשְׁלֹחַ אֹתוֹ סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ" (א).

סמוך לפסי הרכבת שליד אזור התעשייה עד הלום, שמצפון לתל אשדוד, נתגלה בחפירות ההצלה של רשות העתיקות (החפירות נערכו בשנת 2005 בניהולה של אלנה קוגן זהבי, ארכאולוגית ברשות העתיקות) מבנה אדיר הבנוי לבני בוץ. מה הוא אותו המבנה ועבור מי הוא נבנה?

הרקע ההיסטורי לסיפורנו מתרחש עם התפשטות האימפריה האשורית לאזורנו (734-627 לפני הספירה). ממלכת אשור כבשה גם את ערי פלשת שאשדוד היא אחת מהן. אשדוד הייתה עיר גדולה ומשגשגת שלא נכנעה בקלות לכובש האשורי. שתי פעמים מרדה אשדוד בשלטון האשורי, עד הגעת מפקדו (תרתן) של סרגון הב', מלך אשור, וחייליו, וכבשו את העיר בשנת 711 לפנה"ס. לציון הניצחון הוצבה בעיר מצבת ניצחון המיוחסת לסרגון ב', ששלושה משבריה נתגלו בחפירות על האקרופוליס של אשדוד העתיקה (תדמור תשכ"ז: 241-245). תוצאותיו הקשות של המרד מתוארות במקורות האשוריים, המספרים כי ממלכת אשדוד נלכדה, נבזזה, חלק מאוכלוסייתה הוגלה והיא סופחה והפכה לפחווה אשורית.

המבנה אשר נתגלה בחפירות ההצלה, נבנה על מסד של לבני בוץ רבועות אדומות, עובי קירותיו כ-3 מ' וממדיו מצביעים על בנייה מונומנטלית, בקנה מידה ממלכתי המאפיין את הארכיטקטורה המסופוטמית. מהארמון נתגלו חלקי חדרים, מחסנים, מגורים וחדר רחצה, כולל שלוש אמבטיות, אחת מאבן ושתיים מחרס. הממצאים הקרמיים מתארכים את בנייתו והשימוש בארמון למאות השמינית והשביעית לפני הספירה, הזמן שבו הייתה אשדוד תחת ההגמוניה האשורית. אי לזאת יוחס המבנה כמקום בירתה של פחוות אשדוד שבה ניצב ארמונו של הנציב האשורי. המתחם שימש מרכז שלטוני של אשור אשר פיקח על אשדוד ושלט על פלשת.

באדיבות אתר 929