מדוע נחשבת עצת אחיתופל לעצה כל כך רעה בשפה המודרנית? נראה שעצתו הייתה אמנם עצה טובה אבל כל המהלך היה שלילי. היועץ צריך לקחת אחריות על עצותיו.
"עצת אחיתפל: עצה רעה שמגיעה ממישהו שלכאורה שוחר את טובתך" (מילון השפה העברית).
עצותיו של אחיתופל היו עצות כל כך טובות, עד כדי כך שהכתוב מעיד עליו: "וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל (אִישׁ) בִּדְבַר הָאֱלֹהִים כֵּן כָּל עֲצַת אֲחִיתֹפֶל גַּם לְדָוִד גַּם לְאַבְשָׁלֹם" (ט"ז, כג).
אחיתופל מייעץ לאבשלום לשכב עם פילגשי דוד אביו. בכך אבשלום יבטא את שלטונו בירושלים, וגם יאפשר את התממשות העונש של דוד, כפי שניבא נתן. לאחר מכן הוא מייעץ לאבשלום לרדוף אחרי דוד בזריזות, להרוג רק אותו, ולמנוע מלחמה קשה. אם עצתו הייתה מתקיימת, אבשלום היה מולך בירושלים עם כל אנשי דוד לצידו. היש עצה טובה מזו?
אם כן, מדוע נחשבת עצת אחיתופל לעצה כל-כך רעה? האם פשוט השתרשה טעות בשפה העברית המודרנית? יכול להיות שכן. טעויות כאלו קורות במעבר מעברית מקראית לעברית מודרנית. אבל נראה שכאן יש הסבר קצת יותר עמוק: עצתו של אחיתופל לאבשלום הייתה עצה טובה, אבל כל המהלך היה שלילי. אבשלום הוא בנו של דוד. האמנם העצה לשכב עם פילגשי אביו טובה עבורו? הייתכן שהעצה לרדוף אחרי אביו ביעילות, ביסודיות, בנחישות וברגישות (כלפי שאר אנשיו) היא עצה טובה? לא ולא.
הניב הזה בעברית המודרנית מטיל אחריות כבדה מאוד על היועץ. הטענה: "אני רק ייעצתי לו איך לעשות את משימותיו, הוא הגדיר את היעדים ואת המטרות" אינה מתקבלת. אם שכרו אותך לייעץ למטרות שליליות – אל תייעץ. אם ייעצת – הרי אתה כאחיתופל.
באדיבות אתר 929