מלך ישראל ומלך יהודה יושבים בפתח שער שומרון והנביאים מתנבאים לפניהם. מה היה תפקיד השער בעת העתיקה? נראה לומר כי מדובר היה במרכז החיים של העיר.
"ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ישבים איש על כסאו מלובשים בגדים בגורן פתח שער שומרון, וכל הנביאים מתנבאים לפניהם" (י).
אם חשבנו שתפקיד שער העיר הוא לאפשר, וגם למנוע, כניסה ויציאה מן העיר, אנו לומדים ממקורות רבים במקרא שהשער בעת העתיקה היה מרכז החיים של העיר.
בתמונה: תכנית האתר הברזלי בתל דן, באדיבות המכון למקרא ועתיקות ע”ש נלסון גליק, ההיברו יוניון קולג’
למה שימש השער והשטח לידו? בשער ישבו השוטרים, הזקנים והשופטים, וכאן התנהל בית המשפט. המוכסים התמקמו ליד השער, ופה התנהל המסחר בשווקים. הנביאים ניבאו ליד השער לעוברי האורח, וחדשות מהעולם מחוץ לעיר הוכרזו בשער. אפילו המלך ישב בשער, ובמקרה שלנו שני המלכים, מלך ישראל ומלך יהודה, נועדו בשער לדון בעניינים המדיניים. בנוסף, השער היה מקום של פולחן.
שערים רבים נחפרו בחפירות ארכאולוגיות בערים מתקופת המלוכה (תקופת הברזל, המאות העשירית והתשיעית לפסה"נ) מדן ועד באר שבע. בין השאר, שערי העיר נחשפו בדן, חצור, מגידו, גזר, לכיש, אשקלון ובאר שבע.
השער הוא נקודת טורפה בביצורי העיר, ולכן השקיעו מאמץ רב לחזק אותו ולבנות אותו בצורה שתקשה לכבוש אותו בעת מלחמה (אל תדמיינו שער מודרני של כניסה לחצר או לחניה). שערי העיר של העת העתיקה היו בנויים בצורה דומה: בכל שער היו מספר חדרים המסודרים בצורה סימטרית משני צידי הפתח והם שימשו את חיל המשמר של העיר, ומעל השער היו שני מגדלי שמירה שהגנו על המעבר. השער כולו הוא מבנה בפני עצמו - בית שער, המתחבר לחומה.
בחפירות תל דן נחשפה רמפת אבן גדולה שמסביבה כדורי אבן מעוצבים, שבהם, כנראה, הונחו המוטות שנשאו את האפריון. ליד מבנה האבן המדורג נתגלו מצבות פולחן המלמדות על קיום פולחן ליד השער.
למי נועד מקום זה? למלך? לשופט? לפסל אל?
כתבה: ירדנה אלכסנדר, רשות העתיקות
באדיבות אתר 929